יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

בארץ ישראל

סבתא מצאה את עבודתה הראשונה בויצו ועבודתה עזרה לה להרגיע את עצביה, המתוחים עדין מתקופת המלחמה. לאחר מכן עברה לעבוד כאם בית בבית רוטנברג שעל הכרמל. עבודתה  הבאה של סבתא הזדמנה לה במקרה על ידי מכר שהדריך קבוצה ששהתה בבית רוטנברג והציע לה לעבור לירושלים למוסד שנקרא "נוער החלוץ". לאחר הכרות עם בעל המוסד התקבלה סבתא רצי לעבודה ועברה לירושלים. אך לבסוף עזבה את המוסד ועברה להיות אם בית בבית החולים אסף הרופא שבצריפין, שם נשארה חמש שנים. ואז שוב במקרה הופיע אותו מכר שהפך בנתיים לדוקטור באוניברסיטה והציעה לסבתא לנהל את בית הסטודנט ברחוב הקשת בירושלים.
בבית הסטודנט עבדה סבתא 12 שנה עד לשנתה ה72 , ולאחר וויכוחים נשארה לעבוד עוד כשנה אחת . במשך כל השנים גרה סבתא בירושלים ברחוב הפלמח, בדירה שהייתה קרובה לבית הסטודנט , וכשסיימה את עבודתה שם , עברה לדירה ברחוב הרב ברלין .
בערבי שישי הייתה רצי מדליקה אחת עשר נרות. היא הדליקה שתי מנורות שבכל אחת מהן היו חמישה קנים ועוד נר אחד להידור ויופי.
נכדיה של רצי וניניה קראו לה אומי רצי שזה בגרמנית סבתא רבתא. אומי רצי בילתה המון אם נכדיה. היא הייתה לוקחת אותם לטיולים, ובשבתות היו באים אלייה. לעיתים אפילו לקחה אותם לסרט וקנתה להם שוקולדים, וכך במהלך הסרט כל אחד היה נהנה גם מהשוקולד וגם מהסרט. בכל אותם שנים היוותה סבתא רצי את מרכזה של המשפחה .
סבתא רצי הייתה אוזן קושבת לכל אחד בני משפחתה ומכריה ושמחה לייעץ לכל אחד בתחומו הוא. את שנותיה האחרונות בלתה סבתא רצי בבית האבות בעפולה כשבני המשפחה באים אליה לשמוע ולהשמיע כבימים עברו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה